לגעת בחושים - התפתחות ילדים, חלק 5
חוש השמיעה
כמה פעמים קראתם לילד שלכם והוא לא הגיב? הוא עסוק מדיי בענייניו? עצל מכדי לענות? אופטימי מספיק בשביל להאמין שאם הוא לא מגיב לא תשלחו אותו לצחצח שיניים, להתקלח, להתלבש וכו'? כדאי שיהיה ברור - ילדים שומעים הכול.
התפתחות השמיעה
מערכת השמיעה של תינוק שזה עתה נולד מוגנת על ידי מי השפיר שנמצאים בתוך אוזניו, ומהווים מנגנון הגנה מפני המולת הקולות שמגיעים אל אוזניו עם יציאתו לאוויר העולם.
מהר מאד לאחר הלידה התינוק מתחיל לזהות מיקום של קולות, ולפי הערכות החוקרים, הוא לומד לזהות את קולה של אמו כשבוע לאחר מכן.
עד גיל שלושה חודשים תינוקות אינם מגיבים בהכרח לצלילים בהפניית ראש, פרט לצלילים חזקים ופתאומיים. אין זה אומר שהם אינם שומעים, אלא שהם עדיין בשלב של הסתגלות אל העולם, ולכן נוטים לנתק את עצמם מהצלילים שסביבם.
עד גיל שלושה חודשים, תינוק ערני יפנה בדרך כלל רק את עיניו למקור הצליל, ולאחר שלשה חודשים יפנה את כל ראשו. בגיל חצי שנה מתייצבת השמיעה של התינוק והוא מסוגל להבחין בטווח רחב של צלילים, אשר הולך ופוחת מגיל ההתבגרות ואילך.
כן, כושר שמיעתו של תינוק חד יותר מכושר שמיעתו של מבוגר.
מתי מתחילים לשמוע?
במהלך בדיקות וניסויים שנערכו התברר כי קולות חזקים מגיעים אל אזניהם הקטנטנות של העוברים, אשר הגיבו בתנועתיות יתר. גם בבדיקות אולטרסאונד הוכח כי עוברים שומעים החל משבוע 26 להריון, ובתגובה לקולות משתנה קצב פעימות הלב שלהם. גם בדיקות שנערכו לפגים שנולדו החל משבוע 26 להריון הוכיחו כי הם שומעים הכל.
חינוך מוזיקלי
לחינוך מוזיקלי מינקות יש השפעה משמעותית על התפתחותו של הילד. המוסיקה נוגעת ברגשות ומסייעת בהגברת הבטחון העצמי, מפתחת את הרמה השכלית, משפרת את דרכי ההבעה, מעשירה את דמיונו, מעודדת את היצירתיות, את יכולת ההפשטה ואת הקואורדינציה, ומפתחת את יכולת הריכוז והזיכרון ואת כושר הניתוח.
ילדים אשר נחשפו ללא הפסקה למוזיקה קלאסית בכל שעה של היום, המוסיקה הפכה לחלק מהם, חלק מסגנון חייהם, היא שפה אליה הם מתחברים ומסוגלים ליצור איתה.
ככל שמקדימים להתחיל בחינוך מוזיקלי, כך טוב יותר. מחקרים קובעים שעד גיל 3 מתפתחת 90% מהאינטליגנציה של הילד, ובגילאי 3 - 6 10% הנותרים. מגיל 6 ומעלה כל הידע נרכש בלמידה. לכן חשוב להשקיע בחינוך מוזיקלי כבר בגיל צעיר.
ילד הגדל בעולם ללא מוסיקה, יסבול מחסך רגשי והעדר הרמוניה נפשית, עולמו הפנימי יהיה צר בהשוואה לעולמו הפנימי של ילד שזכה לחינוך מוזיקלי.
מוסיקה ותינוקות
כשמשמיעים לתינוק מוזיקה בקול גבוה, סביר להניח שיניע את ידיו ורגליו ויראה סימנים של התרגשות כללית. זוהי תגובה בה שותפים כמעט כל שרירי הגוף, והיא נצפית אצל רוב התינוקות החל מהשעות הראשונות שלאחר הלידה. תגובה זהה מתרחשת לפני אכילה, כשהתינוק כועס ומרוגז, כשמתקרב אליו מישהו אהוב, ובמצבים מרגשים אחרים.
פיתוח נכון של ההתרגשות הטבעית מצלילי המוזיקה והשמעת מוזיקה שוב ושוב, יכולים לנתב את התגובה הספונטנית לתגובה חוזרת וקבועה. כך יזהה התינוק את הצלילים כבעלי משמעות ויפיק הנאה מהאזנה להם.
צלילים בעלי משמעות
כאשר רוצים שמוזיקה, מקצב או צליל מסוים (כמו שמו של התינוק) יהיו בעלי משמעות עבורו, יש ליצור עימו קשר עין, לגעת בו ולהפנות את תשומת לבו אל הצליל. אם לא עושים זאת, התינוק יתרגל אל הצליל ויפסיק להיות מודע אליו לאחר מספר פעמים.
צלילים ומקצבים
תינוקות מגיבים בצורה שונה לצלילים שונים: צליל נעים ורגוע יתבטא בתנועת שרירים רגועה ובנשימה שלווה, אך צליל חד וחזק עשוי לעורר התרגשות ותנועה ערה, ואף לגרום לבהלה ובכי.
המקצבים האהובים במיוחד על תינוקות הם אלו המוכרים להם באופן טבעי מתקופת שהותם ברחם - מקצבים שדומים לקצב לבה של האם, או לאלה שהאם שמעה במהלך ההיריון.
משחקים מוזיקליים
מעבר להשמעה קבועה של מוזיקה בבית, מומלץ לרקוד עם הקטנים ביחד. ילדים ותינוקות שואבים הנאה מיוחדת מריקוד עם הוריהם. אפשר ליצור ביחד כלים מוזיקליים מחפצים שונים: שני מכסי סירים יוצרים מצלתיים, סיר הופך לתוף, גומייה על ידית הדלת מתפקדת ככלי מיתר, צינור גומי משמש כחליל, מסרק עטוף בנייר הופך למפוחית ועוד ועוד, כיד הדמיון.
משחקים מוזיקליים מומלצים נוספים הם לשיר מנגינה ולבקש מהילד לחזור עליה, לחקות יחד קולות של בעלי חיים שונים וכן האלה.
כל ילד הוא אמן, ממציא ויוצר. תפקידנו, כהורים, הוא ללמד את הילדים את שפת המוזיקה, אשר בעזרתה הם יפתחו את החשיבה והיצירתיות שיראו להם את הדרך למצוינות. העיקרון המנחה הוא לתת לילדים את הגירוי הנכון והכלים הנכונים לחיזוק הביטחון העצמי, על מנת שיוכלו להתבטא וליצור בחופשיות.
לשמוע, להאזין, להקשיב
בשפה העברית ישנן שלוש מילים המתייחסות לחוש השמיעה: לשמוע, להאזין ולהקשיב. בעזרת חוש השמיעה אנו שומעים רעשים וקולות, בלי יכולות סינון. כדי להבין עלינו להיות קשובים, ולהאזין לדברים. האזנה מעדנת את חוש השמיעה ואף גורמת לנו הנאה.
על מנת לחזק את יכולת הריכוז של הילד יש ללמד אותו את תורת ההקשבה. הדבר נכון במיוחד אצל ילדים הסובלים מבעיות התנהגותיות שונות, אשר כל רחש מסיט את ליבם מהנושא. הקולות מצויים ברקע תמיד, אך בדרך כלל איננו שמים אליהם לב. ברגע שנבקש מילד להקשיב לצליל או עניין מסוים, הוא זונח את מה שהסיח את דעתו ומתרכז. הריכוז מחייב אותו להירגע כי יש לו משימה לבצע. אימון ילדים קטנים להקשיב, עושה אותם טובים יותר בתקשורת עם הזולת.
הצעות לפעילויות יומיומיות לפיתוח חוש השמיעה, להרגעה ולשיפור איכות החיים:
? לשבת על שפת הים ולהקשיב לקולות הים, לשמוע את הסיפור שמספרים הגלים.
? לצאת אל מחוץ לבית בעיניים עצומות, ולנסות לזהות צלילים שונים כמו קולות האוטובוס, הלמות פטישים ועוד.
? להקשיב לשקט ולגלות לפתע את קולות הרוח, אוושת העלים, ציוץ הציפורים או קרקור צפרדעים.
? ללמד את הילד להקשיב לעצמו. אולי הוא ישמע את הלמות ליבו או את קולות בטנו המקרקרת.
? לערוך משחק קטן - מי מצליח לשמוע יותר צלילים.
? לנחש על פי הרעשים העולים מבתים שונים מה עושים בתוך הבית ברגעים אלה.
מרכזת את מגמת "מהות עולמו של הילד" להכשרת מטפלים בילדים, לפיתוח מיומנויות - תיפקוד למידה
ורגש, במכללת מהות לרפואה משלימה בחסות המרכז להשתלמויות אוניברסיטת בר אילן.
מרצה ומטפלת רב-תחומית. עוסקת ברפואה הוליסטית למעלה מ-25 שנה.
מפתחת מודלים ללמידה ותקשורת בינאישית, מנחה ומכשירה מורים ומטפלים לזיהוי וטיפול בילדים ובוגרים בעלי צרכים מיוחדים.
עבודתה היא הוליסטית - הקשבה לאדם השלם ולא למחלה, והתאמת הטיפול למטופל בצורה הטובה ביותר.
השתלמה בישראל, ספרד ואנגליה, בתמציות אנרגטיות והרפואה החדשה של ד"ר המאר, מוסמכת להוראה מטעם האקדמיה הבינלאומית לאומניות ומדעים של טכנולוגיות הצבע באנגליה.
http://www.mahut.co.il/
http://www.mahut.co.il/?categoryId=10519
